ניוזלטר דצמבר 2014
על אמנות הניהול ובניית מגדלים.

את השם וודאי רבים מכם מכירים. משה צור אחד האדריכלים הבולטים בארץ. אם נעשה סיכום ביניים של העשייה עד כה, זה נשמע כך:

עוסק בתכנון מגיל 17, ומאז כחמישה עשורים ברציפות.  בעל משרד כ- 36 שנה, מאחוריו הספק מרשים של 1000 פרויקטים. בכל נקודת זמן עובדים במשרד על 70 פרויקטים שונים, כ- 90 מועסקים,יחד עם אשתו ארנה צור ועוד 3 שותפים צעירים. 

על אף, המגוון הרחב של הפרויקטים, כל פרויקט של המשרד מקבל זהות עצמאית ושונה, וניכרת בהם שיטות העבודה הייחודיות, שימוש בטכנולוגיות בנייה חדשניות , בחומרים הייחודיים, הגורמים לפרויקט להראות כיצירה חד פעמית.

פרויקטים רבים של המשרד זכו בפרסים, וחלקם פורסמו בספרות המקצועית. בין הפרויקטים הבולטים של המשרד ניתן למצוא את מרכז גב–ים הרצליה כולל 'בית מיקרוסופט', מגדל מגורים נהרדעא-בארי, מגדל עזריאלי בשרונה תל אביב יחד עם דוד עזריאלי, מידטאון תל אביב; מגדלי הארבעה, משרדים בתל אביב, מגדל ארלוזרוב 17, מגדל אמות אטריום בשטח הבורסה רמת גן, קניון ערים כפר סבא וקניון שבעת הכוכבים בהרצליה.

משה צור, האיש והאדריכל, בשיחה על ניהול מאחורי המספרים.

Moshe Zur Yael Engelhart 3

מה היא נקודת הפתיחה לקריירה כזו?

למדתי באורט טכניקום בגבעתיים. בגיל 17 תכננתי את הווילה הראשונה למורה שלי. הפידבקים היו טובים וההצלחה סוחפת. זה נתן את הכיוון שזו תהיה הדרך שלי. המשכתי ללמוד בטכניון, בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בחיפה. הייתי מצטיין נשיא כל השנים. זה כנראה קיבע את ההחלטה, למרות שהכישרונות המקוריים שלי הם במתמטיקה ובפיזיקה. למדתי להשתמש גם בהם בעבודתי כאדריכל וזה מעניק לי יתרון.

מניסיונך, מה חייב להיות בסל הכישורים של אדריכל, כדי להצליח?

בראייה של הרבה שנים אחורה, אדריכל טוב וגם מצליח צריך הרבה תכונות שונות ומגוונות של כישרונות שונים. מובן מאליו שאדריכל טוב צריך להיות מאד יצירתי, הוגה דעות, חולם ומעצב.
מצד שני, הוא צריך להיות מאד אנליטי ובעל יכולת ניתוח. זאת כדי לתת מענה נכון לצרכים, ולבעיות ספציפיות. הידע האנליטי יאפשר לו לרדת לפרטי פרטים, החל מתכונות של חומרים, חוזק מקדמי,ועד קונסטרוקציה ומיזוג אויר, טכנולוגיה, האפשרות להתמודד עם קרינת שמש, לחסוך אנרגיה, לחסום אנרגיה, כל זה ועוד, יאפשר לאדריכל לקבל החלטות מושכלות הרבה יותר.

Azrieli Sarona2
בניין עזריאלי בשרונה

נשמע מאד תובעני להיות בקיא בתחומים רבים, האם עבודת יועצים לא מספיקה?

זה אכן מקצוע תובעני מאד, וככל שהידע רחב יותר, המקצועיות עולה פי כמה. לא מספיק לסמוך על יועצים. יועץ מתמקד בידע הספציפי שלו ולא רואה את כל התמונה הרחבה. האדריכל הוא זה שצריך לחבר את כל המידע וצריך ידע מושלם. זו עבודה לא קלה, בעיקר צריך להיזהר מהפשרות בדרך. לא לוותר לעצמך, למשל לא להגיד: "טוב, זה מעוצב מצוין, אז שיהיה קצת פחות פונקציונאלי" או להיפך. אסור להתעייף. אתה צריך לדעת לתת פתרון שלם ושתהיה לך נחישות ועקשנות לפרטים ברמה מאד גבוהה ובאופן רציף, כיוון שאחרי שבונים אי אפשר לשנות.

מהם הפרויקטים שאתה נהנה באופן מיוחד להיות מעורב בהם? הן מבחינת האתגר, והם מבחינת הידע הנדרש

אין לנו במשרד התמחות מסוימת. אנחנו עובדים על 70 פרויקטים בו זמנית מתחומים שונים, זה יכול להיות תעסוקה, משרדים, הייטק, מרכזים מסחריים, שכונות מגורים, תכניות אב ובינוי ערים, מבני טכנולוגיה ואקדמיה או כל תוכנית אחרת. זה במכוון. המגוון הזה, מונע את החשיבה הצרה והדיכוטומית שעלולה לגרום לכך שממחזרים אופי של פרויקט שוב ושוב.

באופן טבעי, פרויקט שיכול להיות יותר משמעותי ויותר משפיע על המציאות, מושך יותר. יש כמה פרויקטים כאלה, למשל 'עזריאלי שרונה'. פרויקט שתוכנן יחד עם אדריכל דוד עזריאלי ז"ל, והגיע לתכנון שאני חושב שהוא פורץ דרך בעיצוב שלו.

מצד אחד הוא נותן מענה פונקציונאלי לחברות שצריכות קומות משרדים גדולות ונוחות. מצד שני, הוא מביא עיצוב פורץ דרך, ולא במקרה יו"ר הקבוצה גב' דנה עזריאלי הנחתה שעשרים שנה אחרי שקמו מגדלי עזריאלי, זה יהיה פרויקט שהוא אייקון אדריכלי חדש.יצרנו 2 מאסות מפותלות, עם מעטפת חוסכת אנרגיה,  דרך שתי שכבות של קירות זכוכית, מה שמונע מהחום לחדור פנימה.

פרויקט משנה מציאות נוסף, הוא המידטאון. השטח נמצא כמעט מחוץ לעיר, בין בגין ואיילון. אנחנו הפכנו אותו למרכז עירוני תוסס, בעל שימושים רבים – מגורים, משרדים, מסחר, מבני ציבור, ושטחים פתוחים לציבור. שמנו דגש על איכות המרחב העירוני, ויצרנו קישורים עירוניים למרכזים אחרים בעיר.

ויש פרויקטים נוספים שכל אחד מהם סוחף ומעניין, כמו ציר של 7 מגדלים איכותיים, ביניהם בארי -נהרדעא, אסותא, מגדל אינפיניטי (חג'ג'), ארלוזורוב 17, רמז 6 (כולם לאורך רחוב ארלוזורוב בת"א) שכל אחד מהם נותן מענה קולע לפרובלמטיקה של הפרויקט באותו זמן, למצב הכלכלי, העסקי, קהל המטרה, מיישם את כל מה שלמדנו בכמה עשורים של עשייה. הבנייה היא מאד איכותית, עם שילוב של פתרונות חדשים כמו למשל, במגדלי המגורים בפרויקטים האלה, אנחנו עובדים עם הבלוקים החדשים של איטונג למחיצות פנים. זה דבר מאד שימושי, מאחר והדירה היא חלל פתוח לשינויים ע"י הדיירים והחיוץ באמצעות המחיצות מאד נוח. בניגוד לגבס, המחיצות של איטונג נותנות בידוד מצוין ובעיקר תחושה מסיבית שהדיירים מאד אוהבים.

Midtown2
מידטאון

איך מתפעלים את כל הידע המצטבר ליישום בפרויקטים? מדובר במקורות ידע מגוונים ורבים: בידע אישי, מקצועי, ידע שעולה בשולחנות דיונים, במסקנות מפרויקטים, באנשי מקצוע שונים, האם יצרת מנגנון לשימור הידע ולשימוש בו?

המטרה העיקרית  היא כל הזמן להתקדם, והכלי העיקרי זה למידה. אני כמה עשרות שנים באקדמיה. עד לפני שנתיים לימדתי בפקולטה לאדריכלות בטכניון ולמדתי מהסטודנטים עצמם. אני עדיין לומד מעמיתים,נוסע לקונגרסים, מקשיב המון להרצאות. לא רק אני, אלא גם השותפים שלנו. כולנו מנסים להעשיר את עצמנו כל הזמן בנסיעות לכנסים, וימי עיון, אחת לחודש אנו מקיימים סדנא מקצועית לכל עובדי המשרד, להעשרת ידע, בדיונים משותפים, פרסומים וכו'.

בתהליך העבודה במשרד, אני המתכנן הראשי יחד עם קבוצת התכנון שלי, אך התהליך הוא קבוצתי. יש תהליך מובנה של הבעת דעה ושיתוף בידע. יש תמיד סיעור מוחות על סוגיות תכנון, בו כולם מביעים את דעתם, גם זוטרים. אני לוקח ברצינות דעתו של כל אחד. הרבה פעמים קרה ששיחה עם מהנדס העירייה למשל, או ביקורת של עמיתים, פתחה את העיניים לכיוון מחשבה אחר. הכי חשוב לשמור על פתיחות מחשבתית, כיוון שכל הערה וביקורת, הן הזדמנות ללמוד ולחשוב איך אפשר ללמוד ולעשות טוב יותר.

החתירה לעשות את הפרויקט הבא יותר טוב מהקודם, זה סוג של רעב, זה מונע ממני להיות מרוצה מעצמי, כי אז אפסיק לחפש. כל ההישגים והידע העצום, הם בסיס להתקדם הלאה וליצור את הפרויקט הבא טוב יותר! 

BER2
מגדל מגורים ברחוב בארי

כותרת לסרטון