ניוזלטר יולי 2013
בביתו במדבר, (ובלי מזגן)...

ראיון עם האדריכל ומתכנן ערים ואזורים מתתיהו (מתי) קונס, העוסק בתחום אדריכלות אקולוגית כ- 40 שנה. אחד ממייסדיה של היחידה לאדריכלות מדברית במכון לחקר המדבר, אוני' בן-גוריון. לאחרונה קיבל פרס בינ"ל על מפעל חיים באדריכלות מדברית בר קיימא, מקרן "קוק" (Cook foundation' USA) ואוני' בן גוריון.

• היכן אתה מרגיש שהטבעת את חותמך בכל שנות פעילותך בתחום?

ההתמחות שלי הינה באדריכלות ביו-אקלימיות אקולוגיות, בעיקר באזורים מדבריים. אני עוסק בתחום זה שנים, מלמד אותו וגם חי אותו בעצמי, בביתי שבמדבר. 
בשנת 1974 הגעתי ארצה מיוון ללימודי תואר שני בטכניון, בתכנון ערים ואזורים (מגמה אקולוגית). בשנת 1976 עזבתי את הטכניון בכדי להקים עם האדריכל משה ספדיה את היחידה לאדריכלות מדברית, במכון לחקר המדבר שבמדרשת שדה בוקר. זה היה תחום חדש לחלוטין אז בארץ ובמדרשה, כך שהרגשתי חלוץ בכמה מובנים. היום, המקום בעל הכרה בינלאומית, המקיים מחקרים בתחום ומהווה מרכז לימוד מאד רציני לתואר שני ושלישי. 
עם יציאתי מהמכון ב- 1979, במשך השנים יישמתי את העקרונות של אדריכלות זו במציאות, בתכנון עשרות בניינים, פרטיים וציבוריים, ושכונות מגורים.

Aug1

• מהו הדבר העקרוני שחייבים להבין בנושא אדריכלות מדברית?

 לפני התכנון, חשוב ביותר להכיר את האקלים המקומי על בוריו. המדבר שלנו בישראל, אינו מדבר סהרה, זה לא מקום עם חום אימים. זו טעות שעושים לרוב אדריכלים מהמרכז, שאינם חווים את האקלים המדברי ביום יום.

מי שעובד לפי התנאים האקלימים, יודע, שבחורף קר ובקיץ קריר בלילה (למעט ימי חמסין), ולכן בתכנון צריך לדעת להתמודד עם החום בקיץ אבל גם עם הקור בחורף.
בנוסף חשוב להבדיל בין אזורי המדבר השונים. למעט בערבה, אילת והבקעה, האקלים הוא מעולה גם בקיץ, בעיקר בהר הנגב; כגון מצפה רמון, שדה בוקר, ירוחם, דימונה והרי אילת. אלו מקומות שהכי מומלץ לגור בהם מבחינה אקלימית: הם נהנים מלחות יחסית נמוכה וטמפרטורות נוחות גם בחורף וגם בקיץ. 
אני גר במדבר שנים רבות, משנת 1976 – התחלתי בשדה בוקר, עברתי לירוחם, היום אני גר במיתר (כ-18 ק"מ צפונית מב"ש)– ואני אומר בביטחון שאם הבית מתוכנן נכון, כמעט ולא צריך להפעיל מזגן. יש ביום בריזה יפה מצפון מערב ובלילה ממזרח, ואפילו די קריר.

577646 Mati4

• הדבר אפשרי? לגור במדבר ולא להפעיל מזגן בכלל גם בקיץ, גם בחורף?

יש עקרון שצריך להקפיד ליישם – צריכים לדאוג שבאזורים שקיימים הפרשי טמפרטורה גבוהים בין יום ולילה, תהיה "מסה תרמית" בתוך הבית ובידוד חיצוני, שיבודד את המסה של הקירות מבחוץ. המסה תספוג את החום החיצוני אשר חודר דרך החלונות, בימים לא מעוננים בחורף ואת הקור הלילי בקיץ. 
דבר זה צריך להיעשות ע"י שימוש בבלוקים ו/או בטון או קירות אבן ואדמה מסורתיות וגם שימושם במחיצות הפנים, במקום שימוש במחיצות עשויות לוחות גבס. בנוסף, צריך לקחת בחשבון את מיקום הבית, גודל ומיקום החלונות והדלתות, ואת החומרים שבונים איתם את הבית, לרבות חומרים לא מסרטנים או גורמים למחלות אחרות, חומרים "בריאים".
תכננתי בתים רבים בבלוקי איטונג במהלך השנים, בהם הבית שאני גר בו, כיוון שלבנייה באיטונג יש כושר בידוד תרמי מעולה, המצמצם את אבדן האנרגיה. לפני כ- 25 שנה (עם אישור תקן 1045 לבידוד תרמי) פניתי לחברת איטונג והצעתי פתרון לציפוי של גשרי קור וחום במקומות שיש בטון ולא בלוקי איטונג; כתוצאה מכך עשינו יחד שינוי מהפכני: 
ייזום ייצור בלוקי איטונג בעובי 22 ס"מ, כך שבגשרי חום/קור של בטון בעובי 20 ס"מ, יהיה ציפוי 2 ס"מ קלקר על כל פני הבטון החיצוניים ויתאים כך לתקן 1045 לבידוד תרמי של בניינים. 
לא מזמן גם יצא בלוק חדש: "איטונג "XT שיש לו מבפנים מסה תרמית, בחוץ איטונג רגיל ובאמצע איטונג מבודד יותר. ממש בימים אלו הסתיימה בניית הבית הראשון שבו השתמשנו בבלוק זה, בחפץ חיים. אני מקווה שהנוחות האקלימית בתוך הבית תהייה מעולה.

577794 2013 06 26 1121

• ואחרי הבנייה, איך ביום יום שומרים על המסה התרמית בבית במדבר?

אחרי שהבית בנוי ומתוכנן נכון, צריך לדעת איך "להפעיל" אותו בעונות השונות:
בקיץ, התריסים צריכים להיות סגורים כלפי השמש ביום (עד כמה שאפשר), כדי שלא תהיה חדירה של קרינת שמש מיותרת לתוך הבית ותחמם אותו. בלילה- לפתוח חלונות ולאוורר את הבית. אם הבית מתוכנן נכון, הוא ייהנה מהאוורור הטבעי שיש בלילות במדבר ושיקרר את המסה התרמית בבית, וישמור על טמפרטורות נוחות עד למחרת אחרי הצהריים, בלי צורך במיזוג ויש בתים שאפילו מספיק עד הערב, ואז שוב פותחים חלון ומאווררים וחוזר חלילה.
ביום של חורף, יש, בדרך כלל, במדבר שמש שאת קרינתה ניתן לאגור במסה התרמית של פנים הבית, ע"י פתחים לכיוון דרום. החום נקלט דרך החלונות ונאגר בקירות, ברצפה או בתקרה. אם הבית מבודד היטב ומקפידים לסגור תריסים כשצריך, שהחלונות יהיו בעל זכוכית כפולה - החום שנקלט במשך היום, לא בורח, אלא נשאר ומחמם גם בלילה (עם תריסים סגורים בלילה).

 • פתאום החיים במדבר נשמעים אטרקטיביים יותר מהחיים בשרון...

זה באמת עובד. אני בקיץ מפעיל מזגן רק ביומיים-שלושה של חמסין, בהם אין קרירות בלילה, ובימים בודדים בחורף שאין בהם שמש. אומרים ש "בית סולארי פסיבי, צריך דייר אקטיבי" שיפתח ויסגור חלונות ותריסים בהתאם לעונות השנה ושעות היום. לצערי, היום לא מתייחסים לזה מספיק, הרבה יותר קל ללחוץ על כפתור ולהפעיל את המזגן, וליצור נוחות אקלימית ע"י "השקעה" בחשמל.

 

• מה שמגביר את הבעיה האקלימית העולמית ומקצין אותה

מקצין מאד. קיימת תופעת "החממה"; בגלל ריכוז גזי שריפת דלקים לייצור אנרגיה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עולה בעקביות כמו בחממה רגילה. אם יקרה שנעבור עליה של 2 מעלות, (כמו שקרה השנה בהוואי), יתחיל תהליך של שינויים אקלימים מרחיקי לכת ובלתי הפיכים, שהאדם לא יוכל לשלוט בהם. ראינו את הדוגמאות הראשונות כמו הטורנדו בניו יורק, באוקלהומה ובניו אורלינס, וגם ראינו השבוע את הטמפרטורות הקיצונית בקליפורניה, ארה"ב, שנעו בין 45-51 מעלות ואת השיטפונות בשבוע שעבר בהונגריה וצפון אירופה שהכל הוצף.

• בארץ גם מרגישים את השינוי?

בבוודאי. לפני 37 שנה התחילו בשדה בוקר, מדידות טמפרטורה שנתיות. כיום רואים בבירור שהטמפ' הממוצעת בארץ, עולה בעקביות. כמו שקורה גם בעולם.
כתוצאה של "תופעת החממה" נגרמו נזקים אדירים בעולם ויש הרבה סיכויים שהמצב יחמיר – מהמסת הקרחונים ועד להצפות ענק של אזורים מאוכלסים בקרבת הים, מה שיביא את הצורך לפינוי של מיליוני אנשים לאזורים גבוהים יותר. יהיו שינויים מרחיקי לכת. דלתא הנילוס יוצף, חופי הודו. חלקי פלורידה, חלק מניו-יורק תוצף, וגם פה, לדוגמא בקריות, בנמל תל אביב וחלק מבת-ים ומקומות נמוכים אחרים (שבהם שפך של נחל). זה יקרה בדור של הילדים שלנו ושל הנכדים שלנו, זה לא מדע בדיוני – אנשים לא תופסים את זה מספיק ברצינות.

• עד כמה צריכת האנרגיה שלנו 'תורמת' למצב?

מדענים מצאו שבעולם המפותח 40%-50% מהאנרגיה נצרכת בבניינים. בארה"ב ובישראל אפילו יותר מ - 70% מהחשמל נצרך בבניינים!
רוב האנרגיה מגיעה מתחנות כח פחמיות ומנפט או גז – כל אלו עדין ממשיכים לזהם את האטמוספרה בצורה רצינית ומתמדת, למרות שיש פתרונות נקיים. אפשר להשקיע לדוגמא במסננים, לסינון יעיל של הגזים בארובות ייצור החשמל, אבל לא עושים את זה מספיק, כיוון שזה מייקר בעוד כ- 15-25% את עלות הקמת תחנות כח כאלו.
לכן חיסכון באנרגיה לחימום, קירור ואוורור בניינים ע"י תכנון נכון שלהם ושל ערים עשוי להאריך את תקופת המעבר האנרגטי עד לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים כגון השמש והרוח.

• מה המטרה שלך להמשך הפעילות כיום?

אני בן 66 היום. בגיל 60 אמרתי לעצמי שעשיתי מספיק פרויקטים ולמדתי הרבה מהם. עכשיו אני צריך להפיץ את האדריכלות האקולוגית לכמה שיותר מתכננים ואנשים. מאז אני מלמד הרבה ונותן ייעוץ והרצאות לאנשי מקצוע של היום והעתיד!
חשוב לי מאד שהתלמידים והאנשים יבינו, שהמעשים שלנו משפיעים על הסביבה. לכן חשוב מאד לתכנן לא רק באופן שמתחשב באנשים, על חשבון הרס הסביבה, אלא לקחת בחשבון מראש את התוצאות לטווח ארוך מבחינת הסביבה.
היום אני רואה את התגובות וההתפתחויות, שהם מאד חיוביות ואני מקווה שבאמת נצליח; אחרי הכל עדין הכדור בידנו וכמו שנכתב בקהלת, עלינו למנוע את קלקולו:
"בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן-עדן; ה' הסתובב עם האדם והראה לו את עצי גן-עדן ואמר לו: "ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם! וכל מה שבראתי- בשביל בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך..."

כותרת לסרטון