ניוזלטר יולי 2014
מניעת שריפות במבני תעשייה ומסחר

בעקבות שריפת המפעל באזה"ת קיסריה, ועם בוא הקיץ, ישבנו לראיון עם מהנדסה הראשי של חברת איטונג, אינג' אבי גורדון, בנושא מיגון מבני מסחר ותעשיה מפני אש.

השרפה שהתרחשה בשבוע שעבר לא רחוקה ממפעל איטונג, יצא לך לבקר באזור השריפה?

כן, הלכתי לשם ממש למחרת, ביום ראשון, עוד היו צוותי כיבוי באזור. נדהמתי לראות איך המבנה כולו פשוט נמחק. מזל גדול שהשריפה לא התפשטה לעוד מפעלים באזור.

 Shalem Factory1
שאריות לאחר השריפה במפעל מוצרי שלם, יוני 2014

איך קרה לדעתך, שלמרות מאמצי הכיבוי המפעל נשרף כליל?

אני לא מכיר את פרטי האירוע, ולא יודע כמה זמן לקח לצוותי הכיבוי להגיע, אבל במפעלים יש בד"כ אמצעי התראה משוכללים. באופן כללי אני יכול לומר שבמקרה כזה עולה מאוד חשיבותם של אמצעי הכיבוי הפסיביים, ז"א ממה בנוי המבנה, כיצד הוא מחולק פנימית וע"י אלו חומרים. פרמטרים אלו משפיעים במידה עצומה על קצב התפשטות האש, ועל האפקטיביות של אמצעי הכיבוי האקטיביים.

ממה בנויים מרבית מבניה התעשייה והמסחר בישראל?

קיימים שלושה פתרונות מרכזיים- פאנלים מפח (מבודדים או לא מבודדים), לוחות בטון ולוחות בטרום של איטונג.

פאנלים מבודדים מפח הם שני לוחות פח שביניהם מניחים חומר בידוד כדוגמת צמר סלעים דחוס או קלקר. את הפאנלים מניחים על גבי קונסטרוקציית פלדה. בארץ אוהבים מאוד את השיטה הזו כיוון שהיא זולה, מהירה לבנייה ולא מצריכה קונסטרוקציה מסיבית מדי. החסרונות הם בעיקר במקרה שריפה. חומר המילוי דליק מאוד דבר שגורם להתפשטות מהירה של האש. בנוסף הוא פולט גזים רעילים בשריפה ויוצר עשן סמיך , גורמים אלו מגדילים מאוד את הסיכוי לפגיעה בנפש ומקשים מאוד על עבודת כוחות הכיבוי. בנוסף לוחות הפח מקבלים דפורמציה- עיוות, שאינו מאפשר לחומר לחזור לצורתו המקורית וגורם להתפרקות המבנה. דוגמא לכך היא השריפה באיקאה בנתניה שהתרחשה לפני כמה שנים, וגרמה לנזק כבד מאד. איקאה בראשון לציון, כבר נבנתה בטכנולוגיה שונה, בלוחות בטרום של איטונג.

N40 Royters 5
השריפה באיקאה נתניה, נבנה בפאנל פח

פתרון נוסף הוא לוחות הבטון הטרומיים, המונחים על גבי קונסטרוקציית פלדה או בטון. היתרון של לוחות אלו הוא עמידותם בפגיעות מכניות, ועמידותם באש. החסרונות המרכזיים הם משקל כבד מאוד שמצריך קונסטרוקציה חזקה ויקרה, ותהליך ההרכבה שדורש כלים כבדים. בנוסף נדרש מענה נוסף לבידוד תרמי של המבנה כיוון שלוחות הבטון עצמם אינם מבודדים.

מה יש לאיטונג להציע בתחום?

לוחות הבטרום של איטונג, שהם למעשה לוחות איטונג עם זיון פלדה, הם פתרון שמאפשר בידוד תרמי מעולה, עם עמידות יוצאת דופן באש (איטונג בעובי 10 עמיד באש יותר משלוש שעות!), חוזק מכני ומגוון רחב של שיטות יישום. קל ליישם אותם בגלל שהם שוקלים מעט יחסית, ומגיעים מהמפעל חתוכים במידה מדויקת. ניתן לקבל אותם גם מחופים אבן, או להשאיר אותם חשופים.

בארץ ובעולם משתמשים בלוחות הבטרום גם למחיצות אש, בעיקר למבנים המכילים סחורות רגישות בעלות מטען אש גבוה (חומרים דליקים במיוחד כמו עץ, נייר, צמיגים וכו'). מחלקים את המבנה לאזורים עם מחיצות בטרום, וכאשר פורצת שריפה באזור אחד של המחסן לוקח כשש שעות עד שהשריפה תתחיל להתפשט הלאה, זמן שמאפשר הפעלת אמצעי כיבוי. סחורה שניצלת שווה למפעל הרבה כסף, ועשויה להציל את המפעל מקריסה.

עשינו כבר עשרות פרויקטים כאלו בארץ, איקאה בראשון לציון שהוזכר קודם, מרכז הקונגרסים בחיפה, מרכזים לוגיסטיים ומפעלים בכל רחבי הארץ, אולמות ספורט ומרכזי קניות.

DSC 0741
פרויקט איקאה בראשל"צ שנבנה בלוחות בטרום

מה מצב תקינת האש בישראל נכון להיום?

כיום ניתן למצוא חוקים והנחיות יישום בתחום האש במספר מקומות שונים: בתקנות התכנון והבניה, בתקנות רשות הכיבוי, בתקנים ספציפיים לנושאי אש, בתקני בניה ייעודיים ועוד. כל אחד מהתקנים והתקנות מספק תמונה חלקית בלבד, ובשביל לקבל את מכלול הדרישות צריך לעיין בכולם. חלק מהעוסקים בתחום לא מודעים לכל הדרישות, כיוון שחלקן נמצאות בתקנים המתיחסים בכלל לקונסטרוקציית המבנה (למשל תקן 466 התקן לתכנון בבטון מזוין, ותקן 1225 לתכנון בפלדה). 

כיצד נקבעות בעצם דרישות האש של מבנה תעשיה?

היום כמעט בכל פרויקט גדול יש יועץ בטיחות, שעוסק בעיקר בבטיחות אש. על מנת לקבל היתר בניה יש להגיש תכניות בטיחות, יועץ האש מגדיר דרישות לפיהן יבנו המתכננים (אדריכל, קונסטרוקטור) את התוכנית. הדרישות תלויות במידה רבה בסטנדרטים של יועץ הבטיחות. אם הוא מחמיר או מקל, ומה רמת הידע שלו. יתכן מאוש שיועצים שונים יגדירו דרישות שונות לאותו מבנה.

לסיום, כיצד היית רוצה לראות את תחום פתרונות האש והתקינה בארץ בעוד חמש שנים?

אני חושב שהמודעות לתחום מניעת האש עלתה מאוד מאז אסון הכרמל. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשינוי הארגוני הנרחב שעבר מערך הכיבוי, ובהצטיידות חסרת התקדים באמצעי כיבוי. גם בתחום מיגון האש במבנים יש התקדמות מעודדת במודעות לחשיבות הרבה של מיגון אש, מגמה שתלך ותתחזק לדעתי.

אני חושב שיש לטפל תחילה בשני נושאים מרכזיים:
א. בתחום התקינה - יש לייצר מסמך ראשי יחיד שיאחד את כל דרישות האש הקיימות מכל המקורות השונים.
ב. יש לתת דגש רב יותר לתחום ההגנה הפסיבית מפני אש, שהיא קריטית למניעת שריפות וצמצום הנזק הנגרם מהן.

אסיים בציטוט מתשדיר רשות הכיבוי-

"הדרך הטובה ביותר לטפל באש היא למנוע אותה"

למידע נוסף על שיטות יישום למבני מסחר ותעשיה >>

 

כותרת לסרטון