ניוזלטר יוני 2015
אדריכלות בעידן טכנולוגי

האדריכל ומתכנן הערים יהושע שוקי שושני, הינו אחד האדריכלים המוכרים בישראל בתחום מבני חינוך וקהילה.

 Unnamed -(6)

מיד עם תום הלימודים בטכניון (בהצטיינות) והשתלמות בצרפת, עבד כ- 5 שנים במשרד אדריכלים. החשיפה והמשיכה לאדריכלות החלו בתיכון טכניקום גבעתיים, בציור, פיסול ובניית מודלים. אחרי שירות צבאי בגולני המשיך את לימודיו בטכניון.

עם הזכיה בתחרות לתכנון מרכז חינוך אזורי משותף למועצה גן רוה ולכפר הנוער עיינות, הקים אדריכל שושני את משרדו. מאז מתמחה המשרד בעיקר בבניה ציבורית ומוסדות חינוך וקהילה משולבים יחד, ופרויקטים מיוחדים אחרים בתחום מגורים, ספורט, תעשיה ומשרדים.

המשרד מעסיק כ- 12 אנשי מקצוע ועוסק בו זמנית בכ- 30 פרויקטים פעילים.

אדר' שושני שימש בעבר כאדריכל יועץ למנהל הפיתוח במשרד החינוך, בתכנון מבני חינוך. בנוסף שימש כיועץ למנהל לחינוך התיישבותי בתכנון מבנים בכפרי הנוער ותוכניות אב. וכן ייעץ לרשת חינוך נעמ"ת בתכנון מבני חינוך ופנימיות, למפעל להכשרת ילדי ישראל, לג'וינט ישראל ולג'וינט העולמי. יעץ בתכנון מרכזי חירום לילדים בסיכון גבוהה ופנימיות לאוכלוסיות מיוחדות.

הפרויקטים הבולטים של משרד האדריכלים שושני הינם ברובם פרוייקטים ציבוריים, ביניהם: המרכז הישראלי לכלבי נחיה, תכנון מרכזי חירום בירושלים ובאר שבע, מרכז טיפולי ליד בי"ח ברזילי, בינוי מתחם המכתש בגבעתיים, בי"ס צרפתי ישראלי במקוה ישראל, מרכז חינוך משותף כפר שמריהו רישפון, בי"ס דו לשוני "קינג סלומון" בכפר הירוק, בי"ס יסודי ירוק בהוד השרון ועוד.

IMG_6388_as _Smart _Object -1

בי"ס דו לשוני ירוק, קינג סלומון. צילום:טל ניסים

מהו "האני מאמין" שלך בעבודה בפרוייקטים חינוכיים?

אני מאמין באדריכלות קהילתית הומניסטית, תוך חיפוש זהות ייחודית לכל פרויקט. גישה זו מתאפשרת ע"י שילוב של שלושה מרכיבים חשובים: ראשית יש ללמוד את הסביבה והמקום. שנית, למידת צרכי האנשים הקשורים למבנה, כלומר הבנת הצרכים של המשתמשים במבנה מיועד, והבנת הקהילה הסובבת את הפרוייקט. ולבסוף להבין את התפיסה החינוכית טיפולית של הגוף האחראי לפרוייקט.

החיבור בין המבנה למשתמש יאפשר למבנה לשרת את משתמשיו לאורך זמן. שילוב של שלושת הפרמטרים הללו בתהליך שיתופי בו לוקחים חלק גם משתמשי הקצה (תלמידים, הורים, אב בית, תחזוקה ועוד),הינו תנאי הכרחי לאדריכלות נכונה ומוצלחת.

חשוב להבין שמבנה חינוכי ציבורי שייך לציבור רחב יותר ממה שיועד לכאורה. לעולם בית הספר יהווה אכסניה גם לקהילה הרחבה בה הוא נטוע, ולכן יש להרחיב את השימושים הנוספים האפשריים גם אם לא הוגדרו מלכתחילה ובכך יגבירו את תחושת השייכות למקום.

בתהליך התכנון עצמו - נדרשת מעורבות שלנו באינטגרציה ובהנחיה של כל המתכננים הרבים הקשורים לפרויקט, תוך הבנה של כל החוקים, התקנות והפתרונות הטכנולוגיים המשתנים חדשות לבקרים.

האדריכלים במשרד שלנו מאומנים ללוות בראש פתוח את התכנון וההנחיה בעבודה בצוותים, תוך התחדשות ורעננות.

 Gan _28

מתחם חינוך כפר שמריהו. צילום: שי אפשטיין

מהו החלק המשמעותי ביותר לדעתך, במעבר משלב התכנון לשלב היישום?

המציאות משתנה בכל תחום וצריך לקחת את השינויים העתידיים בחשבון, בתחילת תהליך יש מציאות אחת ובסופו מציאות אחרת. חייבים לשמור על גמישות תכנונית ולהכיל שינויים עתידיים-שינוים טכנולוגיים, דמוגרפיים וכלכליים. המבנה צריך להיות מוכן לקבל קידמה טכנולוגית וכן, את השימוש בטכנולוגיה על ידי משתמשי המבנה.

מהי איכות עבורך?

ההתאמה לאנשים, לסביבה ולתפיסת עולם, יצירתיות והתחדשות- טכנולוגית ותפיסתית, , התאמה למציאות משתנה- לראות את המבנה לאורך השימוש, אסטטיקה , חדשנות ויכולת הכלה של שינויים. לפרוייקט צריכה להיות היכולת לשרוד את הזמן.

דוגמאות לפרויקטים כאלו שתכננו הם: בי"ס דו לשוני "קינג סלומון" בכפר הירוק - בי"ס ירוק (2 כוכבים). בהתאמה לדרישות מחמירות לשילוב סביבתי וקיימות. תוכנן בליווי טכנולוגי של חברת "אפל", לימוד הוליסטי, (כיתות קטנות, טאבלט לכל תלמיד, ללא לוח מסורתי, מרחבי למידה משתנים, כהכנת התלמיד לסביבה טכנולוגית אחרת).

 IMG_6294_as _Smart _Object -1

בי"ס דו לשוני ירוק, קינג סלומון. צילום:טל ניסים

איך לדעתך יראה הנוף האדריכלי בישראל בעוד עשור?

לקידמה הטכנולוגית והתקשורתית בעידן הגלובליזציה, יש השפעה חזקה על איבוד האופי היחודי של המקום. מקומות רבים מדי בנוף האורבני הופכים למנוכרים חסרי זהות, מועתקים ממחוזות אחרים (מתוך חיקוי והתבוללות).

יש למצוא את האיזון בין בעלי האינטרסים השונים ולחתור לתכנון הצומח ממאפייני המקום, האקלים והתרבות שלנו, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות.

אני מאמין מאוד בגישה שלי לתכנון קיימות וחיפוש זהות ייחודית לכל פרויקט ואני מנסה ליישם אותה בכל הפרויקטים. בתי הספר שאני מתכנן שונים בד"כ אחד מהשני, מאחר ובתהליך התכנוני אני מחפש את המיוחד והמתאים למקום, לאנשים ולפרויקט.

כאשר אתה מתכנן מבנה חינוכי, איפה אתה שם את החומריות מול צרכי המשתמש?

החלל הפנימי משמש כמעטפת שתאפשר לתלמיד לבטא את עצמו, להרגיש נוח ובטוח, תעורר בו השראה מצד אחד ושייכות מצד שני, אסור שהיא תהפוך להיות קודש הקודשים- חייבים להשאיר מקום להתבטאות אישית. אני מאפשר נגיעות מאוזנות בחומרים, עיצוב מעודן ללא אגו ואופנה. עיצוב המבנה במרחב הציבורי משקף את מהות המבנה מחד ואת אופי המקום הסובב מאידך.

 DSC_1812

בי"ס ירוק בהוד השרון. צילום: תמי שושני

מהו מוצר איטונג האהוב עליך ביותר?

אני נוהג להשתמש במרצפות טרצו המלוטשות, המחזירות עדנה למוצר ישראלי איכותי, יתרה מזאת, איטונג לקחו את המוצר והפכו אותו אף לטוב יותר, על ידי שיפור יכולת העמידות שלו ועל ידי הוספת צבעים עדכניים. מוצר נוסף שאני נוהג להשתמש בו בפרויקטים שלי הוא מחיצות מבלוקי איטונג, הם מאפשרים ליישם את הקיימות בבנייה על ידי כושר בידוד תרמי יוצא מן הכלל.

Gan _05

צילום: שי אפשטיין

יש לך מסר חשוב שתרצה להעביר לסיכום?

היום חשוב מאי פעם לתכנן את מבני החינוך למציאות משתנה, שתאפשר גמישות ותכיל את השינויים הטכנולוגיים בלמידה, בתפקוד ובשיטות ההוראה.

קרא/י על שפכטל איטונג, מוצר חדש מאיטונג >>

כותרת לסרטון