פברואר 2013
על אדריכלות נוף והשראה

 ראיון עם אדריכל חיים כהנוביץ'

כבר בגיל צעיר ידע חיים כהנוביץ שהוא רוצה להיות אדריכל נוף כשיהיה גדול. על חצר הבית בפתח תקווה, המפעל של אביו, הביקור בחממות עתיקות בנות 350 שנה בספרד ועל פרויקטים מובילים בארץ שיצר, בכתבה הבאה:

כיצד אתה מתחיל לעבוד על פרויקט?

בפרויקטים של תכנון סביבה ונוף, המטרה לייצר חללים נעימים. יש חיפוש אחר הפרופורציות של דברים שיוצרים תחושה נעימה, ועם זה עובדים בתוך החוקים של הפיתוח. 
כדי לדעת מה לתכנן, הדבר מצריך קודם כל למידה יסודית של המקום: מהם תנאי השטח, לאיזו מטרה המקום מיועד, מי האנשים שעוברים שם ועוד. בכל פרויקט חדש אנחנו יוצאים לשטח, נמצאים שם כמה שעות, מצלמים אותו בכל מיני זוויות עד שאנחנו מרגישים שהבנו אותו.
כמובן שכל אחד יכול להבין את המקום אחרת, למשל בפרויקט השדרות בתל-אביב, אנחנו תכננו את שדרות בן-גוריון, לפני כ – 10 שנים. אלו היו השדרות הראשונות שעשו בעיר. בחרנו לעשות שדרות שסגורות לרחוב, עליהם בצדדים גדרות חיות, משני צידי השדרה שבילים, האחד לאופניים ואחד להולכי רגל ובינהם משטח כורכר עליהם יש שולחנות פיקניק ופינות משחק, למעשה נוצרגן סגור בתוך השדרה. 
לא רחוק משם, יש שדרות אחרות, שלהן עשו תכנון אדריכלי שונה, בדיוק הפוך. יש שביל אופניים והולכי רגל באמצע, ובשני צידיו דשא שפתוח לרחוב, כך שהאווירה של הכביש והחיים מסביב, נכנסת לתוך השדרה.

1

עד כמה יש לך חופש בתכנון פרויקטים עירוניים?

בד"כ אנחנו שומעים מה המטרה של המקום, מה מחפשים ליצור שם ומשם אנחנו ממשיכים עם הרעיונות שלנו. למשל בראשון לציון בפרויקט 'גן המנהיגים'. הגן נמצא בצומת הרחובות ז'בוטינסקי, בגין ובן גוריון, כלומר 3 מנהיגים. משם המשכנו לגן שמייצג 7 מנהיגים.
פיתחנו את זה ויצרנו חיבור בין המנהיגים לסמלים של מדינת ישראל, ואת הכל שזרנו בתכנון. הרעיון הבסיסי היה לייצר מסלול- רחבת הגעה עם סמל מגן דוד במים ומשם לרחבת התכנסות באמפיתיאטרון שם מוצגים המנהיגים חרוטים בסלעים ומזרקת עמוד האש משם מוביל המסלול לחצרות המנהיגים, לכל מנהיג חצר מוגדרת בה מוצגים תולדות חייו ופועלו. בסיום הביקור עוברים ליד קיר המציג את האומות המאוחדות, שתמכו בהקמת המדינה.

 

אתה אחד המתכננים הגדולים בישראל, מאחוריך הרבה מאד פרויקטים מגוונים. אחרי עשייה כה עשירה מה מביא לך השראה לפרויקטים כיום?

הסביבה השונה בכל פרויקט, היא המקור של השראה והרעיונות עבורי. זה עיר או קיבוץ? נוף כפרי או אולי מחלפים ורחובות? לכל מקום יש את המאפיינים שלו, שקובעים את התכנון ומביאים השראה. בפיתוח נוף אין שני פרויקטים אותו דבר, מספיק שזזים כמה מטרים, השטח והקונספט יכולים להשתנות.
כמובן שאני ניזון גם מדברים אחרים שאני רואה בעולם. אחרי שהייתי בביקור ביפן, יצרתי בחולון את ה'גן יפני'. בעבודה כזאת, לקחתי מוטיבים מהגנים היפניים שראיתי שם, והתאמתי אותם לישראל, לחולון, לשטח המסוים בו עבדנו.
אחד המתכננים שמביא לי השראה מרובה, הוא האדריכל הברזילאי המפורסם Burle marx, תכנן את הטיילות לאורך הים בקופה-קאבנה. הוא ידוע בדוגמאות המיוחדות שהוא יוצר בריצוף, ובגינון, שהן מקור השראה רבה.

2389 Final LR

אלו מקומות הרשימו אותך במיוחד בתכנון שלהם?

הרבה מאד מקומות, בעיקר ספרד. זו ארץ שדומה לנו מבחינת האקלים, סוגי הצמחים ויש שם גנים משגעים, שיש להם אופי ומייצרים אינטימיות שקשה להסביר. כמו בברצלונה בגנים בהר היהודים. יש שם גנים יוצאי דופן, עם שבילים בעלי אלמנטים אומנותיים וגן קקטוסים אדיר (50 דונם), המשקיף לים.

עוד יותר מעניין, זו העובדה שאין בכלל אדריכלי נוף בספרד. אין מקצוע כזה, האדריכלים עצמם, הם גם אדריכלי נוף. זה ידע שעובר שם דורות על גבי דורות, ממש מוטמע בעשייה שלהם, הידע מגיע באופן טבעי.
בביקור שלי שם נכחו גם המתכננים של גן הקקטוסים בהר היהודים, והיה מעניין לדבר איתם, לראות את האהבה שלהם לצמחים. אותם מתכננים לקחו אותי לחממה פרטית של משפחתם, בת 350 שנה, מלאה בקקטוסים, שאותם הם מטפחים מדור לדור. עם צורות וצבעים שניתן לראות רק בשוניות אלמוגים. יש להם תרבות של צמחיה שלא קיימת בארץ. בהמשך הביקור, היינו במשתלה, מקום רחב מימדים. באמצע השטח אגם, ומגוון אדיר של צמחים, צמחיה טרופית, כמו ציפורי גן עדן גדולים, ציקסים, דרצנות וכו' ולכל זה הם קוראים 'משתלה'..

ללא שם 2

בפעם אחרת הם לקחו אותי לראות בית מלון מאד יפה, הסתובבנו שם, הכל מאד מטופח, אדניות ענקיות עם צמחים שנראה שגדלים שם 10, 20 שנה. פתאום אני שם לב ששקט מדי, אני שואל את המארח שלי, איפה האנשים.. והוא ענה לי שעדין לא פתחו את המלון, רק בעוד שבועיים..!
הם מגדלים את הצמחים במשתלה, ואז כשהם גדולים מעבירים אותם ביום אחד לשטח המיועד, ויוצרים אווירה של עולם ומלואו. זה משהו שהוא בתרבות, לא לומדים את זה. מי שמבקר שם, לומד איך לעשות דברים מתוך חופש, בלי לפחד. צריך לזה חוש מידה וטעם, שיש להם הרבה ממנו.

ספר על אחד הפרויקטים שאתה עסוק בהם כיום

אחד הפרויקטים הגדולים והמורכבים הוא פיתוח הסביבה בשכונת נחלת יהודה. התחלנו שם לפני 6 שנים ויש עוד כ – 5 שנים עד לסיום. מדובר בשטח גדול מאד ומפוזר, כ – 1,200 דונם וכ–2,000 יחידות דיור. עשינו שם פיתוח של כל השטחים הציבוריים סביב הבתים ומבני הציבור, בתי ספר, גני ילדים. בשטח הפתוח יצרנו גינות, פינות ישיבה, מתקני כושר, משחקי מדע, שבילי אופניים, גשרים להולכי רגל וגם קיר אקוסטי מיוחד.

מדובר בקיר בקווים מעוגלים לאורך הקיר תעלה עם פסיפס צבעוני המואר בלדים שיוצרים את הפסים הצבעוניים שיש בקיר ובלילה יש משחקי תאורה, הגורמים לאור להראות כאילו הוא 'זורם', נע לאט לאורך הקיר. ניסנו לעשות משהו שונה מאותם קירות אקוסטיים שקופים או מבטון, וליצור משהו מעניין שיחד עם שאר האלמנטים מסביב, יוצר חגיגה ויזואלית מעניינת.
אנחנו מעצבים את הגדרות של הבתים בשכונה, כך שהשטח הציבורי יהיה בשליטתנו. אנחנו רוצים שאדם ילך ברחוב, הוא יפגוש מראה אחיד, מסודר. בנינו גדרות אבן עם חיפוי אחיד, שאותו הזמנו מאיטונג, ואותו דבר גם לגבי הריצופים. יש מקומות שהיינו צריכים לעבוד לפי סטנדרט בעיר, כמו למשל במדרכות. יש אבן מיוחדת למדרכה בגוון ייחודי לראשל"צ, כורכרי עם נקודות שחורות.

573393 Ganyapani2

מה הביא אותך לבחור במקצוע של אדריכל נוף?

כבר בגיל צעיר חשבתי להיות אדריכל נוף. נולדתי בקיבוץ ולאחר כמה שנים עברנו לפתח תקווה. גרנו בבית פרטי, 3 חדרים אבל עם גינה של 3/4 דונם שאותו תכננו לנו אנשי הקיבוץ, אח"כ אני תכננתי את השביל לבית, את הדשא והכניסה לחצר. זה היה שטח שהזמין עשייה רבה.
גדלו שם 25 סוגי עצי פרי, כל סוג הירקות העונתיים, היה גם משק חי, תרנגולות, אווזים וברווזים, גידלנו את כל מה שאכלנו.
השפעה נוספת שהובילה לבחירה היא העיסוק של אבי. אבי היה צייר חובב ועסק בבנייה. בהתחלה עבד מטעם הקיבוץ ב'מרצפיה', המפעל הראשון בארץ לשיש וכשעזבנו לפתח תקווה הקים עם שותפים את מפעל 'חומה', באזור התעשייה סגולה, שעסק בייצור מרצפות, מדרגות ורעפים. אחרי הפרק הזה בחייו העדיף לעבוד לבד, ועסק בעבודות מוזאיקה.
כיוון שעבדתי עם אבי מגיל צעיר, בכל העיסוק בבנייה ובציור, היה לי מאד טבעי להמשיך לכיוון של אדריכלות הנוף.

אדריכל נוף, חיים כהנוביץ. לאתר kahanovi.com

כותרת לסרטון